בן ה-3 שלי ישב ושיפשף את הברך שלו. היא נשרטה כששיחק בחוץ, וכשחזר הביתה פתאום הרגיש את הכאב. אחרי כמה שפשופים ואנחות, קם והלך חדור מטרה, והשאיר אותי סקרנית אחריו. מהר מאוד חזר עם חולצת הפיג'מה שלי והתיישב על הספה. הוא הניח אותה על הברך שלו, ואמר ברצינות: "זה הפלסתר שלי!"
הוא ישב ככה רגוע ונינוח עד ששכח מהשריטה והלך לשחק במשהו אחר.
האהבה מרפאת.
מבחינתו זה היה פלסתר אמיתי. אנחנו מבינים שזה היה פלסתר סמלי. הוא השתמש במשהו ששייך לי כדי להרגע, להתנחם ולהבריא. הוא הרגיש כאילו עטפתי אותו בחיבוק עד שהרגיש טוב יותר.
יש המון דרכים לאהוב. יש את הדרך המילולית הסטנדרטית: "אני אוהבת אותך". המילים האלה טובות, ונכנסות ללב במיוחד בלחישות שלפני השינה. אבל אפשר לאהוב בעוד אלף דרכים!
אני לא בטוחה שיש למישהו זמן לקרוא אלף דרכים, ולכן הסתפקתי בפחות 😊
הנה 5 דרכים להראות לילדים שלנו שאנחנו אוהבים אותם:
1. הקשבה ושיתוף
לשאול אותם כל יום על עצמם. להקשיב לתשובות. יהיו שיחות טכניות, ויהיו שיחות שיציפו רגשות. תהיו שם בכל מקרה, כל יום מחדש. תתמצאו בעולם שלהם, בחברים שלהם, ובתכניות שלהם.
לפעמים "איך היה לך היום" זו שאלה כללית מדי, ואז אפשר לשאול שאלות קטנות יותר. "עם מי שיחקת בהפסקה?" "מה שאלת היום בכיתה?"
להקשיב גם כשהוא מדבר על נושאים כמו קלפי ברולסטארס, או עולמות מיינקרפט. שרפתי שעות בהאזנה לתיאורים מפורטים, אבל בתמורה לכך היתה לי הזכות להיות חלק מהעולם שלו.
שימו לב, הקשבה היא רק צד אחד של המטבע. עם השנים למדתי גם לשתף את החוויות וההתלבטויות שלי. טוב להרגיל ילדים להתעניין בעולם של ההורים שלהם.
2. כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק
כך אמרה חווה אלברשטיין, והיא צודקת. מגע הוא דבר אדיר, ואין מינון יתר של "התרופה" הזו. יש ילדים שזקוקים יותר למגע ויש כאלו שנראה שהם חיים היטב גם בלי כמויות גדולות ממנו, אבל זה לא משנה. אנחנו נותנים בשפע לכולם. המגע מרגיע, המגע מלמד אותם שקרבה ואהבה ועדינות אפשר לחוות גם דרך הגוף שלנו.
3. לראות את היופי שבהם ולהגיד אותו בקול רם וברור
לשים לב לדברים קטנים שהם עושים, כשהם מתחשבים באחרים או עוזרים בבית או מציירים ציור יפה או יוזמים רעיון חדש. להעצים אותם. להגיד להם מה אהבתם בצורה הכי מפורטת וברורה שתוכלו להעלות על הדעת, וגם אז תמיד אפשר לפרט עוד:
"כשהיינו בגן השעשועים אהבתי לראות איך שמת לב שהילדה הקטנה מחכה שמישהו יסובב אותה בקרוסלה, ובאת להציע לה סיבוב. היא כל כך נהנתה בזכותך!"
"איזה ערימה של כביסה קיפלת פה, מקסים! בזכותך לכל המשפחה יהיו בגדים נקיים בארון."
"ציירת פה ים? הציור הזה נפלא, כשאני מסתכלת עליו אני רואה שחשבת על המון פרטים קטנים. הנה דגים, וכוכב ים, וגלים בכל מיני גדלים… השקעת בו המון זמן ומחשבה!"
אהבה היא כשמישהו רואה אותם, רואה את הטוב שבתוכם, ומדבר אותו בקול רם.
הילדים צומחים מזה בעוד סנטימטר לפחות בכל פעם מחדש.
4. גבולות
למה את לא מרשה לי לאכול סוכריות?
כי אני אוהבת אותך.
למה אני צריכה ללכת לישון עד שמונה?
כי אני אוהבת אותך.
הגבולות שומרים עליהם, נותנים להם ביטחון בשגרה שלהם ומלמדים אותם להיות אחראיים ולשמור גם על עצמם. הגבולות שהורים מציבים בבית הם עוד דרך להגיד לילדים שלהם שהם אוהבים אותם.
5. מחוות אהבה קטנות
לפעמים אנחנו משחקים בבית משחק התכתבות, כלומר אנחנו כותבים מכתבים אחד לשני. זו הזדמנות מצוינת לכתוב להם מה אני אוהבת אצלם, והבונוס שלי הוא לקרוא שאני "האמא הכי תובה באולם!"
מחוות אהבה קטנות יכולות להיות גם פתקי אהבה בקופסת האוכל, או זה שמכינים בארוחת הערב "סלט מעניין במיוחד בשבילך!"
אל תיפלו בפח של מוצרים פיזיים.
מחוות רבות, ולא מתנות רבות, הן אלו שגורמות לילדים להרגיש אהובים יותר.
כשאנחנו מראים לילדים שאנחנו אוהבים אותם באלף דרכים, הם לומדים את מיומנות האהבה: כשאוהבים מישהו- מתעניינים בו, חושבים עליו גם כשלא רואים אותו, ומנסים להיכנס לנעליים שלו ולצפות מה ישמח אותו. צרו עבורם אפשרויות להעניק אהבה בעצמם, במיוחד אם יש להם אחים. קחו צעד אחורה ותנו להם. אחים יכולים לסרק אחד את השני אחרי המקלחת, להכין אחד לשני משהו לאכול, לספר סיפור או ללמד ריקוד, והכי חשוב: להנות מהאהבה שנוצרת עם הנתינה.
הבונוס: זה מרגיל אותם להיעזר אחד בשני, דבר שיכול להיות נפלא גם כשיתבגרו.
עכשיו, בואו נעשה דיון מעניין.
לכו לשאול את הילדים שאלה שתעורר אותם לחשוב:
"באיזה הזדמנויות את מרגישה שאבא ואמא אוהבים אותך? מה קורה שגורם לך להרגיש את זה?"
כתבו לנו בתגובות את הגיל ואת התשובה 😊
כתבו לנו גם איך אוהבים אצלכם!