ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו!
אנחנו עובדים על פינישים אחרונים כדי שיהיה מוכן עבורכם.
ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו!
אנחנו עובדים על פינישים אחרונים כדי שיהיה מוכן עבורכם.
החמוד שלי חזר מהגן רעב בשבוע שעבר, כמה ימים ברצף. זה הדליק אצלנו נורה אדומה, כי הוא ילד שאוהב לאכול, מסוג הילדים שהגננות של הצהרון מתענגות על המראה של עיניו הבורקות מול החמגשית.
שאלנו אותו מה הסיפור, והוא שיתף אותנו בתמימות, שילד אחד בגן לא מרשה לו לאכול.
ילדים הרי טובים בלזהות נקודות רגישות אצל חברים שלהם, וחלק מהם גם יודעים לתמרן את זה כדי להנות מתחושת הכח שזה מאפשר להם. אותו ילד יודע שהחמודי שלנו אוהב לאכול, והפעיל עליו לחץ של שכנועים ואיומים שלא יאכל מארוחת הצהריים בגן.
התחקיר הניב מלל פחות או יותר כזה: "בוא נלך לשחק במקום לאכול. אם תלך לאכול אני לא אהיה חבר שלך. בוא לא נקשיב לגננת היום כשהיא תקרא לנו ללכת לאכול. אם תלך לאכול אני ארביץ לך" חתרני ואפוי היטב בשפה של בני 4.5.
כמובן שהמלל הזה חולל אצלי במוח סערת נוירונים. הדליק את כל המקומות הרגישים של האמהות, המקומות במוח שחייבים לדעת שהילד שבע. נראה לי שעד כדי כך המוח שלי התחשמל, וגלש אפילו לאזורים שרוצים שהילד ילבש סוודר. בגבורה מרשימה עצרתי את הדחף להלביש לו סוודר נוסף.
יש לי שלוש אפשרויות עכשיו, אמרתי לעצמי בלב.
1. לפנות לגננת של הצהרון.
אפשרות טובה אבל ניסינו בעבר, זה לא עבד לצערי. יש לה המון רצון טוב אבל יכולת השפעה מינימלית.
2. לפנות לאמא של הילד השני.
אפשרות לא טובה. נקודה. לפנות לאמהות מהגן בתלונה זו אפשרות לא מוצלחת בעליל, והיה צריך לכתוב את זה פה מתישהו. אז הנה.
3. לתת לילד שלי כוחות וכלים להתמודד עם הלחץ הזה, שיעזרו לו לבנות את הביטחון שלו.
כן, זהו. זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות.
דיברנו על הרגשות שלו. זה בטח היה לא נעים בשבילו. אחר כך הבהרתי שהילד השני עשה מעשה לא טוב, ואסור להחליט עבור אחרים אם הם יאכלו. בזמן של ארוחת צהריים צריך לאכול.
ואם זה קורה שוב? נתתי לו שני משפטים שהוא יכול להגיד, והתאמנו עליהם.
בעזרת בובות קטנות של תיאטרון עשינו הצגה של דמויות שאחת מנסה לשכנע את השניה לעשות משהו לא טוב, והשניה מתנגדת.
כשקראנו סיפורים בשבת, האיורים קיבלו צו 8. המצאתי עלילת משנה לאיורים שהתאימו למטרה שלי, וסיפרנו על ילד אחד שמנסה לשכנע את האחר לא לאכול, והאחר מצליח להתנגד.
בקיצור, הבנתם.
דיברנו, נתנו מילים שימושיות, תרגלנו, שאבנו השראה מסיפור והצגה.
אתמול הוא חזר מהגן שבע.
עכשיו זה הזמן שלי ללכת לדבר עם הגננת, שתעזור להלביש סוודר לילד השני.
יש עוד המון מאמרים מרתקים שיכולים לעניין אתכם, המשיכו לקרוא:
תגובה אחת
אנחנו לא עושות תאטרון בובות. אנחנו " משחקות" את הדמויות. דניאלה תהייה היא ואני החברה מהכיתה. ואז נחליף תפקידים אני אהיה דניאלה היא תהיה הילדה מהכיתה . ואז אנחנו מדברות על פיתרונות.
הרעיון נהדר